Skip to content

ביום שני הטיסה לסן סבסטיאן

01/03/2013

ביום שני הטיסה לסן סבסטיאן

ביום שני הטיסה לסן סבסטיאן ולמרות שהחלטתי לא לחשוב על זה ולא להתרגש מזה ברור לי שאיזשהם מוח גיבוי ולב גיבוי דואגים לחשוב על זה ולהתרגש מזה בשבילי. ברגע האחרון המוח והלב המרכזיים יתחילו להתרגש ולרעוש ואז כבר לא ניתן יהיה להתעלם מהעניין. וכעבור זמן מה אני אשב במטוס והוא יעשה מין סיבוב קטן ומופרך ואינסופי בשדה התעופה כדי להראות לנו את שדה התעופה אם כבר שילמנו כדי להיכנס. ואז, כשיהיה נדמה שהמטוס שלנו ציוני מכדי לעזוב אי פעם את אדמת המולדת, המנועים יתחילו להתרגש ולרעוש והמוח והלב יקרצו זה לזה והמטוס יתנתק מהקרקע ואפשר יהיה להפסיק להתרגש ולהתחיל לנשום אויר עננים צלול כסנגריה ולחלום בשברי ספרדית.

* ציור מאת לאונרדו דה וינצ'י

From → בדרכים

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

חוסר סדר מאורגן

הבלוג של יונתן אמיר: רשימות על אמנות, תרבות וחברה

%d בלוגרים אהבו את זה: