Skip to content

ארוחת הלילה

10/04/2013

ארוחת הלילה

אני לא יודעת למה ארוחת הלילה שמישהו השאיר ליונים במרינה העיפה אותי פתאום לארוחות הלילה בקולג' בסידני, כאילו אני ציפור לילית שחוצה אוקיינוסים במחשבה. ואני אפילו לא בטוחה לאיזה ארוחת לילה אני מתכוונת. היתה ארוחת לילה של דברים כיפיים בתקופת המבחנים. והיו צלחות שהמטבח הכין לסטודנטים עסוקים והיה מותר אחרי שעה מסויימת לחמוד אותן. כשאני מסתכלת אחורה לשנה שלי בסידני נדמה שלא הפסקתי לאכול שם לרגע אחד. בתאריכים ממוזלים מסויימים בלוח השנה אפשר היה תיאורטית לאכול בקולג' 8 ארוחות ביממה אחת. ארוחת בוקר, ארוחת בוקר מאוחרת של סופ"ש, ארוחת צהריים, ארוחת צהריים שבעליה לא תבעו אותה, שעת תה של סופ"ש, ארוחת ערב, ארוחת לילה שבעליה לא תבעו אותה, ארוחת לילה של תקופת המבחנים. וזאת בלי לציין את השוקו החם המוקצף החופשי מהמכונה שבזכותו התאהבתי בקולג' עוד בלילה הראשון כשישבתי על הספות הרכות ולגמתי בחברת סטודנטים מארצות אחרות. אני יכולה לחשוב על מספר סיבות לכמויות האוכל שצרכתי שם בסידני, אבל יש אחת מעניינת. בתוך הקולג' היה בית קטן ומדהים וחמים. ומחוץ לדלתות הקולג' השתרעה יבשת ענקית, כמעט הכי רחוקה מהבית שאפשר, זרה לי יותר ויותר עם ההתוודעות אליה, בלתי נגישה יותר ויותר. ומה יותר נעים לעשות בבית מאשר לאכול אוכל חם וטעים של בית. ומה יותר מנחם הרחק מהבית מאשר לאכול ולרפד את החסר המתרחב והמתפשט שבלב. ואיזה מתכון יותר מוצלח לאכילה בלתי פוסקת יש בעולם מאשר יבשת עצומה ונוכריה שמקיפה אי קטן ואוהב.

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

חוסר סדר מאורגן

הבלוג של יונתן אמיר: רשימות על אמנות, תרבות וחברה

%d בלוגרים אהבו את זה: