Skip to content

אתן זוכרות ש

10/04/2013

אתן זוכרות ש

‫היה משהו כל כך עשיר ועמוק במפגש המחודש היום ובביקור בצפון עם החברות ששירתתי איתן בצבא בבית ספר שדה. כאילו העבר, ההווה והעתיד וכל מה שהיינו וכל מה שאנחנו הוות ונהיות נדחסו בבת אחת וקיבלו המון מימדים. הרבה זכרונות התעוררו היום ובוודאי נוצרו חדשים, ואין דרך לדעת מה מכל המפגש ישקע וייזכר להמשך הדרך. אבל היו רגעים כאלה שמישהי אומרת "אתן זוכרות ש…" ואני מקשיבה מההגה, זוקפת אוזניים, ולא נזכרת, לא, לצערי זה לא זיכרון שלי, ואני משתדלת, אולי אם אפנה במוח טיפה ימינה, טיפה שמאלה, טיפה אחורה, מנסה לחבר הגיונית לזיכרון אחר, מנסה לחוש את התחושה שעולה מהתיאור, ולא נזכרת. ואיכשהו נדמה לי שאני יודעת שאת הניסיון העיקש הזה, להוסיף לסל הזכרונות מהתקופה המגניבה ביותר בחיי כמה מהזכרונות שהאחרות השכילו לשמור, אני עתידה לזכור.‬

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

חוסר סדר מאורגן

הבלוג של יונתן אמיר: רשימות על אמנות, תרבות וחברה

%d בלוגרים אהבו את זה: