Skip to content

המתפלמסים

10/04/2013

הדוור המתפלמס

בדרך חזרה מהדואר של האוניברסיטה אני נתקלת בדוור על הקלנועית. הדואר נעול, אני אומרת, אתה בדרך לשם? בואי תעלי, הוא אומר, ואני עולה לסיבוב. זה הדוור שאוהב להתפלמס ואוהב את נתניהו ולדעתי היה מרצה למדעי המדינה אם הוא לא היה עסוק בלהיות הדוור של האוניברסיטה. אני בוחנת את הנוף הפסטורלי הנשקף מהקלנועית והמילים הראשונות שקופצות לי לראש הן ״אז מה אתה אומר, תהיה מלחמה?״. לפני שבוע הלכתי למסיבה באיזה ערב אחד, הפוכה לחלוטין מעייפות, התיישבתי ליד מישהו ואמרתי ״אוקיי, סמול טוק. מה אתה אומר, תהיה מלחמה?״. זה דווקא התקדם יפה, דיברנו בשקיקה על נשק כימי, אבל לא יכולתי שלא לחוש כי ייתכן והצטיירתי כ א ליטל ביט קוקו. אז הפעם החלטתי לשתוק ולהנות מהנסיעה. ״אז מה, תהיה מלחמה?״ אומר הדוור המתפלמס, כשניה ורבע לאחר שהטרמפיסטית החליטה לשמור על זכות ההצטיירות כלא מדברת על שום דבר בעולם חוץ מפחזניות וסרטי משי צבעוניים. על מה לא דיברנו, אני והדוור. על נתניהו, על מלחמת עולם שלישית, על פצצות אלקטרומגנטיות. על גורל, על דאגות, על ה Serenity Prayer שאין לשנות את נטייתה להשתרבב לכל דיון. תענוג לא קטן, ובמיוחד למביני עניין.

 

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

חוסר סדר מאורגן

הבלוג של יונתן אמיר: רשימות על אמנות, תרבות וחברה

%d בלוגרים אהבו את זה: