Skip to content

הזכרונות שהבאתי מפריס

10/04/2013

הזכרונות שהבאתי מפריס

הי‫ום בבוקר נשאר באגט מהדלקת הנרות ובמקרר היו תועפות של שוקולד מריר אז החלטתי לגייס את ההווה לטובת העבר ולשחזר את מה שהיינו מקבלים בסוף היום בגן הילדים בצרפת בחודש שהיינו שם עם אבא ואמא לפני הרבה שנים. חתיכת באגט בגודל כף יד עם שתי פרוסות שוקולד בפנים. שיק של צרפתים. בארץ זה היה נחשב בוודאי לפרימיטיבי, בשביל מה פיתחנו ממרחים אם לא בשביל שהילדים יהיו מרוצים, אבל אני רואה בזה משהו מהכבוד למינימליזם ולפשטות שיש בתרבות הצרפתית כמו ביפנית. ואולי פשטות פשוט מפני שזה אחד הדברים היחידים שאני זוכרת משם. זה לא שבאמת האמנתי הבוקר שהבאגט עם פרוסות השוקולד יתברר כעוגיית המדלן שלי ושכשאנגוס ייפתחו לפתע שערי הזיכרון ואזכר בדברים שקרו לא רק בתוך הבאגט אלא גם לפניו ואחריו, אבל אם הייתי נזכרת פתאום הבוקר אפילו רק בדבר אחד מעבר לבאגט, המחברת עם המשבצות המשונות, היוגורט בטעם תות, תיאטרון הבובות, המגלשה עם הקוביות הגדולות, הגבינה עם הקינמון והצימוקים, דף הצביעה, הגן בחוץ עם הערוגות, הברבורים (האמנם?) ושמים יותר מדי אפורים, אולי הייתי יכולה לומר שאצבעות כפות הידיים, שלא התרבו בשלושים השנה שחלפו בינתיים, לא יספיקו כדי למנות את הזכרונות שהבאתי מפאריס.‬

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

חוסר סדר מאורגן

הבלוג של יונתן אמיר: רשימות על אמנות, תרבות וחברה

%d בלוגרים אהבו את זה: