ויטולד פילצקי
חברה רחוקה מארץ אחרת כתבה בפייסבוק נרגשת על הירח שהיא מתבוננת בו הלילה. כתבתי לה תגובה, וסיכמנו שהירח משותף לנו. מרוב התעסקות בהזזת פריימים צעד ימינה צעד שמאלה שכחתי בכלל שקיים איזה חוץ בעולם. אחרי עבודה רבה ומייגעת יצאתי למרפסת וראיתי אותו ונזכרתי, והוא אכן גדול וזורח הלילה. אתמול, בשעות הקטנות, קראתי בווינט על ויטולד פילצקי, האדם היחיד אי פעם שהתנדב לחדור לאושוויץ כאסיר על מנת להוציא משם ידיעות. הוא בילה באושוויץ 3 שנים ושרד ובזמן הזה הבריח מידע וארגן את האסירים. סופו שעונה והוצא להורג בהמשך חייו על ידי הקומוניסטים. ניל ארמסטרונג מת השבוע, האדם הראשון שדרך על הירח. כל ילד יודע את שמו. על האדם יוצא הדופן, הראשון והיחיד אי פעם, שהתנדב לדרוך בגיהנום, לא שמעתי מימי עד אתמול לפנות בוקר. לפעמים יש משהו אדיש בירח המלא הזוהר בלילות. כאילו מתבונן בחזרה במתבוננים בו מהארץ אבל עושה זאת בשוויון נפש. אדיש להסטוריה האנושית המרעישה והמרגשת של ההליכה על הירח. אדיש באותה מידה להסטוריה הנשכחת והעל אנושית של ויטולד פילצקי.