Skip to content

יום התוספים המפוקפקים

10/04/2013

יום התוספים המפוקפקים

היה זה, ללא ספק, יום התוספים המפוקפקים (היה זה, ללא ספק, יום שעודנו בעיצומו, אבל תמיד אפשר לכתוב תוספתא). זה התחיל באישה בגיל העמידה שהציצה אלי מהאוטו הסמוך שעה שהמתדלק ואני חיכינו שתוסף השמן ינזול מהפחית אל תוך המנוע שלי. כשיצאתי מהתחנה ראיתי שהמציצנית עוצרת לצד הכביש המהיר ומסמנת לי פרנטיקלי לעצור אחריה. הארץ נהיתה מקום קצת מסוכן אך יושביה עודם תמימים ורכים וחסרי ניסיון ולכן תהיתי מה הלשכה הסטטיסטית סוברת על הסיכוי שאישה בגיל העמידה תתברר כראש ארגון מאפיה והתמהמהתי. הארץ נהיתה מקום מפוקפק, אומרת המאפיונרית-סבתא-שלי משהחלטתי לעצור ומפרטת – הם עובדים בתחנה על כולנו, הפחית היתה ריקה, אם תבואי מחר הם יאמרו לך שוב שחסר לך שמן, תיזהרי מהמאפיונרים האלה. מצויידת בתוסף מפוקפק מספר אחד או יותר נכון בהיעדרו המשכתי במרץ למלאכת היום. בהפסקה מהעבודה פתחתי באייפון בלוג סימפטי המוקדש כולו לתה וקראתי פוסט על אמבטיית תה ירוק נוסח פילגשו היפהפיה והמהממת של קיסר סין. אמבטיית תה ירוק – הידעתם? – אמורה לרענן, להרגיע, להזין את העור, לרפא פצעים וכמובן, איך לא, לעשות חשק לביסקויט. ההכנה, שדורשת שני תיונים בסך הכל, פשוטה למדי. התהליך זהה בתכלית להכנת תה ירוק, רק שבמקום בספל תה רגיל יש להשתמש בספל גדול פי מאתיים* (*אם אין בבית ספל גדול פי מאתיים ניתן להמירו באמבטיה). נלהבת כולי וחדורת אמבטיה, המשכתי מהמשרד לבדיקת הליקובקטר פילורי (שמו המלא – הידעת? – הוא למעשה הליקובקטר צ'ארלס אדווין הרציבלד ג'ון סטנלי פילורי. למעשה, למעשה, אינו חלק מהשם. הידעת). הרופא גרס כדור לבנבן קטן ומפוקפק לאבקה וגרס בפני שהוא חסר טעם וריח ושלא אחוש בו כשיתווסף למיץ התפוזים. אכן לא חשתיבו, אבל משהו מוזר קרה בין לפני המיץ לבין אחרי המיץ ליכולתי המפורסמת לחושבו. כדי לשבור את הצום של הבדיקה הכנתי בבית רוטב ראגו צמחוני לספגטי ובעודי מנסה להדוף ממוחי את הסיסמא האווילית והשתלטנית "ראגו ותראגו" פניתי להמלחת העסק. רק מטפס אוורסט שנקלע לסופת שלגים עזה יכול להבין כמה נואש היה המאבק שהתחולל שם, על גדותיו התלולות של הסיר. המלח המוזר והיפה והאסלי מההימלאיה שארז קנה, המשובץ גרגרים ורודים שכמו נגרסו משטיח פלסטיק זרחני הנמכר בקטמנדו לתיירים, סירב בתוקף להמליח. הוספתי, והוספתי, והוספתי, זרקתי את בלון החמצן, זרקתי את בקבוקי המים, זרקתי את הטלפון הלוויני, זרקתי את המסוק המתקפל, נפטרתי מכל גרם עודף, ורק בסוף מאבק קשה וטראומתי הצלחתי לקבל צל צלה של מליחות. אם לתרגם במונחי אמבטיית תה ירוק את כמות מלח ההימלאיה ששפכתי לתוך ה"ראגו ותהרגו" הזה, מדובר בשווה ערך למכולה שלמה של תה ירוק היישר מהספינה שהגיעה הרגע מסין על כל אמבטיה אחת. ואם לתרגם במונחי תוסף לשמן מנוע, מדובר בשווה ערך למשהו כמו חמש שנים בכלא, או במילים אחרות מכולה שלמה של אנטי-נס פך השמן.

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

חוסר סדר מאורגן

הבלוג של יונתן אמיר: רשימות על אמנות, תרבות וחברה

%d בלוגרים אהבו את זה: