Skip to content

יומן מסע: בנג'ו

10/04/2013

יומן מסע: בנג'ו

‫יומן מסע: בנג'ו. אחרי שצלחתי את ההתרגשות הראשונית, את הפחד לנפץ חלום ואת ההתאהבות הבוגרת והשלמה יותר, הגעתי כעת לרוטינת אקורדים שמחזירה אותי לאימוני הסולמות על הפסנתר מכתה ג'. היום אני והסולמות ביחסי ידידות יפים והרמוניים, אבל עבור ילד קטן אימוני סולמות, ובמיוחד אלו עתירי הדיאזים, משתווים בהשפעתם המיטיבה על המערכת הפרה-סימפטטית רק לעבודות כפייה בסיביר. בתקופה הסובייטית, היום כבר כל העולם יודע, נהג הק.ג.ב. של איגוד האקדמיות למוסיקה לשלוח ילדים סרבני פסינתור לסיביר לעשות שם סולמות בכפייה. השילוב של הקור המצמית וריבוי הדיאזים והבמולים האכזרי השפיע על חלק מהילדים כל כך קשה שגם היום, שנים רבות לאחר נפילת המשטר, אנשים שבורים וכרומטיים אלו אינם מסוגלים ללחוץ יד לחבר או ללטף ראשו של אדם אהוב מבלי לרוץ ראשית לפסנתר ולחמם את האצבעות בסט סולמות קצר.‬

From → מוסיקה

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

חוסר סדר מאורגן

הבלוג של יונתן אמיר: רשימות על אמנות, תרבות וחברה

%d בלוגרים אהבו את זה: