Skip to content

לא לא לא

10/04/2013

לא לא לא

‫אם יושבים ומקשיבים היטב למילים שעוברות במוח בזמן ניסיון כתיבת תסריט, או יותר נכון, בזמן הממושך והמפולג והמפורר של כל ניסיונות כתיבת התסריטים, מגלים מילה אחת שחוזרת ומופיעה ומשדרת את עצמה. במופעים חלשים, חזקים, ברורים, מעומעמים, בטוחים, מהססים, נזעקים, אדישים, אנרגטים, מותשים. שוב ושוב משדרת את עצמה. לא. לא. לא. לא זה לא. ככה לא. את זה לא. זה, לא. לא כדאי. לא. לא. לא. לא. לא. לא ולא. לא. בשום פנים ואופן לא. לא. לא ולא. ואם מקשיבים לתדר הזה, שמגיע ממקום רחוק מאוד מאוד, אפשר לדייק ולזהות את העולם האחר, המרוחק אלפי שנות אור, שממנו תדר הלא נשלח אלינו, ושם הלא הוא דווקא במשמעות הפוכה לגמרי. כן. כן. כן. אפשר. כן, זה נראה כמו לא. כן, אבל זה לא לא. כן, זאת הסוואה. כן. כן. כן, יש כאן משהו. כן. זה כן. כן, אכן. כן. כן‬.

From → כתיבה

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

חוסר סדר מאורגן

הבלוג של יונתן אמיר: רשימות על אמנות, תרבות וחברה

%d בלוגרים אהבו את זה: