Skip to content

לתוך השדה השאנן

10/04/2013

לתוך השדה השאנן

‫תחנה מספר 2: בית אלפא אצל יודקה. לא ניתן שלא להירגע כאן. אנחנו הולכים לבקר את בריכות הדגים ורואים חץ בשמים. לא טיל חץ, לא חץ חץ – להקת ציפורים גדולה ויפה מסודרת בצורת חץ. לא ניתן שלא להירגע כאן. אני מנסה כל היום להבין מה עשינו. התרחקנו מהטבע, התרחקנו מטורפים, מזערנו סיכונים. וכשיחסי טורף נטרף או יותר נכון טורף טורף חוזרים וטופחים לנו בפנים, זה מטלטל ומערער וטורף את כל הקלפים. העוף הדורס בשמים חג מעל חיות השדה הקטנות. טילים נופלים בתל אביב ובירושלים מבחינתן כל הזמן. טילים נופלים מבחינתן בכל מקום וכל הזמן והחיים הם לפסוע בין הטיפות. אני מנסה להבין מה עשינו ומה אנחנו עושים ומה נעשה בעניין. האם מלחמות הן הטבע שמבעבע ומתפרץ מבעד לקרום הדק של התרבות, או משהו אחר. האם הפחד של המלחמה הוא הפחד המוגזם של מי ששכח כבר איך זה להיות נטרף, או משהו אחר. האם נמצא דרך להניע את התרבות קדימה ולהשבית לעד את מכונת המלחמה, או שלתוך השדה השאנן יצלול כל פעם עוף דורס מפחיד יותר.

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

חוסר סדר מאורגן

הבלוג של יונתן אמיר: רשימות על אמנות, תרבות וחברה

%d בלוגרים אהבו את זה: