Skip to content

מלהולנד דרייב

10/04/2013

מלהולנד דרייב

‫דיברתי הערב עם יעל על מלהולנד דרייב ונזכרתי אח"כ בלילה בו ראיתי אותו לראשונה. זה היה בירושלים בחדר שלא היתה בו מיטה אלא רק מזרון. אני מניחה, אם כי אולי ממציאה, שהיה קר מאוד, ובוודאי, אם כי אולי לא, הסתגרתי בחדר וחיממתי אותו בלבד על מנת לחסוך בחשמל. שכבתי על המזרון עטופה בשמיכות כמו על אי אישי קטן וצפיתי במלהולנד דרייב בנגן דיוידי נייד. As the movie unfolded הלכה ונבטה וגאתה בי השתאות. נהיה ברור שאני רואה יצירת מופת, וזה הזכיר לי את הפעמים הקודמות בהן ראיתי יצירות מופת, ונזכרתי בתחושה החזקה הזאת. המוזר ביצירת מופת הוא שמצד אחד מדובר ברף העליון, ומצד שני בעצם מדובר ברף הבסיסי. הרי אם ורד אדום אחד מסוים הוא כליל השלמות הורדית האדומה אין לחשוב שהוא מתעלה על מה שורדים אדומים אמורים היו להיות. בדיוק להיפך. הוא מצליח להיות מה שמצפים מוורד אדום להיות, כלומר לקיים את דרישות הרף הבסיסי. ניתן באמצעות אותו וורד אדום מושלם להגדיר עבור הוורדים האדומים מהי וורדיות אדומה. ניתן באמצעות יצירת מופת קולנועית להגדיר עבור הסרטים מהו קולנוע. ומההצלחה הבסיסית של מלהולנד דרייב לקיים את דרישות הרף הבסיסי אפשר להמשיך להתפעל ולהתרגש כל החיים.

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

חוסר סדר מאורגן

הבלוג של יונתן אמיר: רשימות על אמנות, תרבות וחברה

%d בלוגרים אהבו את זה: