Skip to content

נחיל חיות רעות

10/04/2013

נחיל חיות רעות

‫לא תאמינו איזה נחיל חיות רעות תקף אותי הבוקר. כל הגוף שלי עדיין רועד רק מהמחשבה על זה. בהתחלה היה שם כלב. גדול, שחור, עיניים אדומות ענקיות רושפות אש. זוועת אלוהים חיה! הרגשתי את כל הגב שלי נמתח ומצטמרר. אז, משום מקום, מגיחה עלי קוברה! ברררררר. ראש ענק! כמו של בנאדם. עיניים עצומות, לשון מקופלת בפנים, מוכנה למתקפה ארסית: טססססס! אני שונאת קוברות! אתן טיפשות ומרושעות! ולא כל כך נעימות! ואז, כשחשבתי שאולי אזכה לרגע של שקט וביטחון, אני שומעת לחישה מזרת אימים: ארבה. ארבה! למה אני צריכה לפגוש ארבה על הבוקר? אין לי מספיק צרות בחיים? פגעתי בציפור הנפש של מישהו? והנה חמקו ובאו עורב וחתול, צמד חמד, שמשון ויובב, שני מנוולים, שלא לדבר על כמה עצים שכמעט קרסו עלי, שלא לדבר על הדג, הו, הדג – מי היה מתאר לעצמו שהדג, חברו הטוב יחסית של האדם, יכול להיות כזה סדיסט? אללי, כל הגוף עדיין רועד, מתרחב ומתכווץ חליפות. זרמים חשמליים עוברים דרך עצבי המעורערים. והנפש – הו, הנפש – הנפש אינה מוצאת מנוח. אינה מוצאת הסבר. מי תיאר לעצמו שמכל המקומות דווקא בשיעור יוגה למתחילים תנחת עלי פורענות שכזו?‬

* ציור מאת Henri Rousseau

From → גוף נפש

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

חוסר סדר מאורגן

הבלוג של יונתן אמיר: רשימות על אמנות, תרבות וחברה

%d בלוגרים אהבו את זה: