Skip to content

רגע אחד+חמש דקות

10/04/2013

רגע אחד+חמש דקות

‫בדרך לפגישת ארוחת צהריים נהיה לי ברור שהחמש דקות קדימה בשעון של האוטו ובשעון של האייפון לא מצליחות למנוע איחורים. אם להיות כנה לרגע אחד+חמש דקות, הן גם מעולם לא הצליחו. יתרה מזאת, במקום להפוך אותי לאדם הגון ומדייק יותר הן מעודדות אותי לפתח אופי פתלתל של מוכר בדים וחרוזים בעיר העתיקה. אתה ממהר בעשר דקות. לא רחלי, אני ממהר בחמש דקות, ככה כיוונת אותי. יודע מה, שמונה דקות, נלך לקראתך. רחלי, זה לא יעזור, אני ממהר בחמש דקות, אחד מאיתנו מקפיד על ריאליות וזה לא את. אוקיי, יאללה, שש וחצי דקות וסגרנו עניין, תראה שעשית עסקה מצויינת. רחלי, אני ממהר בחמש דקות ולא שניה אחת יותר ואילו את תאחרי במשהו בין עשר לחמש עשרה דקות אם תמשיכי לרדת לחיי השעון שלך במקום לחפש חניה. אז המחשבה עכשיו היא לבוא לכל העניין מכוון קצת אחר. במקום להזיז את השעון קדימה בחמש דקות, להזיז אותו קדימה בעשרים וארבע שעות. אני אגיע לפגישות ארוחות צהרים יממה לפני. יהיה לי זמן לנוח, לחשוב, להסתובב קצת, לראות את המקום. לישון קצת, להכניס איזה משהו לפה לפני ארוחת צהרים, לאחר קצת כמובן, אבל לאחר הפעם מתוך רווחה אמיתית, לא באווירה של מצוקה כמו בימים שהייתי מזיזה את השעון באיזה חמש דקות מסכנות, לאחר כמו מלכה.‬

From → גוף נפש

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

חוסר סדר מאורגן

הבלוג של יונתן אמיר: רשימות על אמנות, תרבות וחברה

%d בלוגרים אהבו את זה: