Skip to content

תסריט אחר

10/04/2013

תסריט אחר

‫אני לא אוהבת לראות סרטים אפלים. גם כשהם מעולים, מרגשים ומעוררי מחשבה הם עושים לי לא טוב מבפנים. אני מרגישה שהם סוגרים עלי, ומרגע מסוים אני מתחילה לחכות לרגע שאוכל לצאת מהאולם ולחזור לאור, לצבעים הרכים, לאויר הצלול, לדברים נעימים ופשוטים. בעשור האחרון יותר ויותר סרטים הולכים לכיוון האפל, האפל ביותר, האפל והרע המוחלט, גם סרטי הילדים. אני יודעת שמבחינה פיסיקלית אין יותר שחור משחור ומתנחמת בכך שיום אחד המגמה תמצה את עצמה ותתהפך ואנשים רגישים לחשיכה מסוגי יוכלו להיכנס לקולנוע בבטחה. ג'יימס בונד החדש באמת לא כל כך אפל ובכל זאת היה טיפה אפל מדי בשבילי. שמחתי על התסריט המהודק, הבימוי המהוקצע, הבריטיות הניצחת והלוקיישנים המרהיבים, ושמחתי גם על הרגע שבו יצאנו מהאולם. חיכיתי לחזור לכריות הצבעוניות שלי, לתל אביב המתנמנמת, לריח של עלים לחים, לדברים מוחשיים ונחמדים. רק שכחתי שברדיו מתגולל תסריט אחר, מהוקצע לא פחות, דרמטי לא פחות, מוחשי הרבה יותר. טילים על הדרום, צה"ל על עזה, והאפלה חוגגת בחיים של האנשים שצריכים לגדל שם איכשהו ילדים. הייתי חותמת כאן את הפוסט, אבל אני לא אוהבת אפלה ואני לא אוהבת לכתוב פוסטים אפלים. לכן אומר שאני מאמינה שהמגמה תמצה את עצמה בקרוב, ואנשים רגישים לחשיכה יוכלו לחיות באשקלון ובעזה ברוגע ובשלווה. עד כדי כך ברוגע ושלווה שישוועו להכניס קצת אקשן בעזרת סרטים אפלים.‬‬

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

חוסר סדר מאורגן

הבלוג של יונתן אמיר: רשימות על אמנות, תרבות וחברה

%d בלוגרים אהבו את זה: