Skip to content

בנייתו של חורבן

04/06/2013

בנייתו של חורבן

‫לקראת הסוף, בעמוד האחרון של ענבי זעם, שמעתי בום. זה הבום ששומעים לעיתים נדירות, ומגיע מתוך הלב. יצא לי כבר לשמוע בום שחשבתי שהגיע מלב של אחרים. אבל על כך אכתוב בפעם אחרת. שמעתי בום כי הסוף שסטיינבק הגה היה מזעזע, מקורי ומעמיק. אחרי שהנחתי את הספר הקשבתי שוב לבום בזיכרון, וחשבתי שאולי הקול ששמעתי לא היה התפוצצות הפצצה בלב, אלא משהו שהולך אחורנית, אל רגע הצתת הפתיל, שרק סופו בפיצוץ. קראתי את הסוף המטלטל שסטיינבק הגה ובאותו רגע הבעירה של הפתיל התחילה לבעור אחורנית בזמן, וכשהגעתי לאותו רגע מוקדם בו הוצת הפתיל הכל התחבר וראיתי והבנתי מה סטיינבק הקים ובנה במו ידיו. מאתמול אני מסתובבת כמו כלב נאמן שמתקשה לעזוב את גופת בעליו. אני רוצה למצוא ספר אחר שאולי אשמע גם בסופו איזשהו בום, אבל אני לא רוצה לעזוב כל כך מהר את מה שקרה שם ביני לבין ענבי זעם. מוזר לקרוא לזה "בניה". סטיינבק בנה ספר לתפארת, מגדל מתנשא לשמים, אבל הבנייה שלו, כמו הפתיל שלי, היא בנייה הפוכה, רגרסיבית, בנייתו של חורבן – חורבנה ההדרגתי, היסודי והמייאש של משפחת פליטים שהקים מעפר דימיונו רק על מנת לרוצץ אותה לאפר. אומרים שיותר קל להרוס מאשר לבנות, אבל ההריסה הספרותית היא בנייה מונומנטלית, אדריכלות ענקים, שלפעמים לא ברור איך סופר היה מסוגל לה אפילו אם נעזר להקמת המבנה שלו במאות עבדים. בעמודים האחרונים מגיעה המשפחה לאסם נטוש בראש גבעה על מנת לברוח משיטפון בקרונות המגורים. שם, בראש הגבעה, סטיינבק רקם סיטואציה קטנה של שפל הקיום האנושי. והודות לשפל, לשפל-הגדול הפרטי הזה, מסתיים הספר בשיא אמיתי, שלא יכול היה להיות שיא אלמלא היה השפל קשור לכל מה שקדם לו ומבאר באופן סופי את נקודת מבטו של הסופר. השפל הגדול חלף עבר, גם השיטפון, גם הבצורת, גם הרעב, גם הנדודים הקשים. אלה הם הרגעים והשעות והימים שאחרי הסוף, ואני עדיין עומדת מול ההריסות לבדי ומדמה לשמוע ביניהן הדהודים קלושים של הבום ששמעתי. הרעב לחורבן, הרעב לבנייתו המונומנטלית ומאריכת הימים של החורבן, הוכח לי שוב כאחד מהרעבונות הבסיסיים שיש. ואני עדיין מחכה גם שיגיח מבין ההריסות איזה טרגיקון לבוש טוגה לבנה, יאחז בידי וייקח אותי לטיול מתון, במהלכו יורה לי על עמודים נפולים, על קירות מרוסקים לאבק דקיק, ויסביר לי מדוע את הדבר שממנו אנחנו הכי יראים בחיים אנחנו משתוקקים למצוא בין דפי ספר.‬

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

חוסר סדר מאורגן

הבלוג של יונתן אמיר: רשימות על אמנות, תרבות וחברה

%d בלוגרים אהבו את זה: