Skip to content

גברת משפחת רובינזון השוויצרית

23/10/2013

גברת משפחת רובינזון השוויצרית

כשהייתי ילדה אהבתי נורא לקרוא את משפחת רובינזון השוויצרית. אהבתי לקרוא איך הם מצילים את כל העצמים השימושיים מהספינה ואז הם בונים להם בית עץ ומגדלים אוכל ועושים הכל בסדר ויעילות ושקדנות שוויצריים מופתיים. אהבתי את החומריות וההגיוניות והסבלנות והיצירתיות שלהם. היתה הרגשה שם בין דפי הספר שלהיטרף לחופו של אי בודד זה הדבר הכי מוצלח שיכול לקרות לבן אנוש, כי אז אתה מגלה כמה שהאספקט החומרי המסועף והבלתי נגיש של חיינו הוא בעצם אלגנטי וזורם ונובע מתוך עצמו. היום על החוף בבית ינאי, כשאני מסתכלת על פיסת האוהל שלנו, פיסת הצל הנודדת, שני המזרונים, שקית הזבל הגדושה, החול שמכסה הכל, הגיטרות שמנסות להגן זו על זו מפני החום, המטריה הנמלטת מהחוק, התיק שהפך למתקן השריית אייפון בחול, ואז משווה את רפיסותו המוחלטת של המאהל שלנו, ואת היעדר המשמעת שפושה בשורותיו, למאהלי שכנינו, ובמיוחד למאהל הגדול החולש מאחורינו, זה של חבורת המגניבים במלעיל, שסידרו את האוהלים שלהם לפי תכנית שהוזמנה מראש ממשרד אדריכלים, והביאו שלושה שולחנות מתקפלים, ומזרון ים, וגלשנים, ושלושה זוגות אופניים, ושני כלבים, ודיג׳רידו, ופנטאם, וטייפ, ורמקולים, וחישוק אקרובטי, וסרטים צבעוניים, וכסאות, ושרפרף, ושתי ציליות גדולות, וחבלים לייבוש כביסה, ומהווים משהו בין המקבילה החופית לניו יורק לבין יאכטת תענוגות העוגנת בחופשה, אני יודעת שאם איטרף יום אחד לחופי אי בודד כנראה אשרוד, ואולי זה אפילו יהיה נחמד לפרקים, ואולי אפילו אכתוב ספר זכרונות ברבות הימים, ויקראו לו ״משפחת רובינזון החוראנית״.‬

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

חוסר סדר מאורגן

הבלוג של יונתן אמיר: רשימות על אמנות, תרבות וחברה

%d בלוגרים אהבו את זה: